שימוע פלילי – מה זה אומר בעצם?

בשנים האחרונות אנחנו שומעים לא מעט על הביטוי "שימוע משפטי", במיוחד בהקשר של אנשי ציבור אשר זכאים להליך זה וניגשים אליו, מתוך אמונה שלמה שבמהלך השימוע הם יוכלו לשנות את ההחלטה של הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה, האם להגיש נגדם כתב אישום או לא.

אך הרעיון של שימוע, הוא תקף לא רק עבור אנשי ציבור או אנשים מפורסמים באופן כללי, מן הסתם, אלא למעשה עבור כל אדם אשר אמור להיות מוגש נגדו כתב אישום. הרעיון הוא, לספק לנאשם אפשרות לטעון נגד ההחלטה להגיש נגדו כתב אישום, להציג את הצד שלו, מתוך כוונה לשנות את רוע הגזירה.

כשמדובר על שימוע פלילי זה  מזכיר במובנים מסוימים שימוע לפני פיטורים. המדינה קבעה שכל אדם שעומד בפני סיטואציה בה היא מחליטה להגיש נגדו כתב אישום, דרך הפרקליטות, הוא זכאי להציג את הצד שלו, להציג את טיעוניו דרך עורך דינו. מתוך מטרה למנוע את הגשת כתב האישום. חשוב להדגיש כאן, בניגוד למה שאנשים נוטים לחשוב, השימועים בדרך כלל לא משנים את התמונה באופן מהותי, במקרה הכי טוב, כתב האישום משתנה אך הוא לא נמחק.

לפני שנסביר כיצד פועל ההליך, צריך להבין את ההיגיון שעומד מאחוריו. אדם שמוגש נגדו כתב אישום, עומד בפני סיטואציה לא פשוטה. מדובר על סיטואציה שיכולה להשפיע על כל חייו, על חירותו, סיטואציה שיכולה להשפיע על עתידו הכלכלי, המקצועי, המשפחתי. לא מדובר בדבר של מה בכך. לכן המדינה מוכנה לעשות עוד מאמץ בשביל לאפשר לו לשנות את רוע הגזרה. מהרגע בו היא מחליטה להגיש נגדו כתב אישום, יש לו תקופת זמן מוגדרת (שלושים יום), במהלכה הוא יכול לספק נימוקים מדוע כתב האישום איננו נכון, מדוע העבירות שמוצגות בו, אינן נכונות, מדוע הוא לא אשם, לא ביצע את העבירה וגם אם כן, מדוע אסור להאשים אותו בכך.

צריך להדגיש, שימוע פלילי לא נועד להציג ראיות חדשות אלא אם כן מדובר בדברים מאוד קיצוניים ושונים שלא נמצאו במהלך החקירה. הרעיון הוא לקחת את החומר הקיים, כולל את הראיות הקיימות ולעבוד איתן. אם יש לעורכי הדין שלו ראיות חדשות, אז הם יכולים להציג אותם ולדרוש השלמות חקירה או כל דבר אחר בשביל שהפרקליטות והמשטרה יבדקו אותם, במטרה לבחון האם באמת הן משנות את התמונה.

כיצד שימוע עובד בפועל

תחילה יש להדגיש, לא כולם זכאים לשימוע. המדינה קבעה מגבלה לפיה רק מי שביצע עבירה מסוג פשע שדינה מעל לשלוש שנות מאסר, יכול להגיש בקשה לשימוע. זאת במטרה למנוע מצב בו יהיה עומס על המערכת, שכל חשוד בעבירה קטנה יקבל אפשרות לשימוע. כמו כן חשוב להדגיש, בניגוד למה שנהוג לחשוב, שימוע זה זכות שהמדינה מספקת, לא מדובר בהליך חובה. אם עורכי הדין של החשוד לא עומדים בכללים ולא עומדים בלוח הזמנים, יכולה המדינה לבטל את הזכות הזאת. יש מקרים רבים שהחשוד עצמו מעדיף לוותר על השימוע, במטרה להגיע מיד למשפט.

השימוע כאמור, מתבצע בכתב או פנים אל פנים, אך לחשוד אין חלק בכך. זה מתבצע בין עורכי דינו לפרקליטות. החשוד איננו חלק מההליך. יתרה מזו, גם שאר האנשים שהם חלק מהתיק, כלומר העדים, אינם חלק מהשימוע. הכל מתבצע רק דרך עורכי הדין.

מדובר בהליך שנמשך מספר ימים, לעיתים אפילו יום אחד. בסופם מחליטה הפרקליטות האם לשנות את כתב האישום או שמא להשאיר אותו על כנו, כפי שהוא.